הדרך לוונציה

"הדרך לוונציה" הוא ספר שבמרכזו עולם האמנות הישראלי, על סמליו וגיבוריו, מחוזות תשוקותיהם ועוצמת תסכוליהם. רומן רחב יריעה זה בנוי מפרקים, הנאספים אט-אט ונארגים לסיפור אחד. כל פרק מסופר מבעד עיניה של גיבורה אחרת: אספנית, אוצרת, חובבת אמנות, גלריסטית, אסיסטנטית, בת זוג של אמן, מבקרת אמנות ושתי אמניות היוצרות כצמד. הסיפורים מצטברים לדיוקן רב פנים של עולם האמנות הישראלי, דרכו נפרסת הזירה שבה מתנהלת האמנות הישראלית, לאורך מאה שנים, החל מ-1919. בהדרגה הסיפורים מתחברים, קרעי עלילה משלימים זה את זה, דמויות מרכזיות בפרק אחד שבות ומופיעות כגיבורי משנה בפרק אחר, ועולם האמנות הולך ונחשף, משיל מעליו עוד קליפה ועוד מיסוך. עלילת הספר מתרחשת בין ירושלים, חיפה ותל אביב, בעוד ונציה חוזרת ומבליחה, הן כעיר עצמה והן כמשל: הביאנלה לאמנות בוונציה כסמל למשאת נפש מקצועית, העיר כסמל ליופי שהעין הישראלית רק יכולה לכמוה אליו, ושקיעתה של העיר כסמל למופרכות הן של ההצלחה והן של הכמיהה. הדרכים כולן מובילות לוונציה, אבל מי שמגיע לוונציה מגיע בדרך-לא-דרך, מערער על המסלול המקובל של הצלחה והעדפות טעם שגורות. הספר מציג את עולם האמנות ואת השאיפה הנואשת של שחקניו להכרה, להצלחה ולאהבה.