איש הפיל

השנה היא 1884. האימפריה הבריטית, השולטת במחצית העולם, נמצאת בשיא פריחתה. ובלונדון? בלונדון הוויקטוריאנית, בעיצומה של המהפכה התעשייתית, חי אדם בודד שמראהו כמראה מפלצת מזוויעה. הוא סובל כאבי תופת, גופו מעוות כולו, פניו המפלצתיים מרתיעים ומבריחים כל רואה והוא נאלץ לכסותם. כדי לשרוד עליו להשפיל את עצמו ולהפוך למעין חיית קרקס הנחשפת לקהל תמורת תשלום. אנשים באים לצפות במפלצת-האדם, אנשים שמחפשים ריגושים גם על חשבון אומללותו של אדם אחר, בזים ולועגים למי שהטבע עיוות את גופו. שמו של האיש האומלל הזה הוא ג'וזף מריק, בן עשרים ואחת, ואל בין הצופים בו נקלע גם ד"ר פרדריק טריווס, רופא מנתח, מומחה לאנטומיה בן שלושים ואחת העובד בבית חולים לונדוני. כעבור שנתיים הוא מחלץ את מריק ממר גורלו ומעניק לו מחסה בבית החולים. או אז מגלה טריווס שבתוך הגוף הנכה, המקולל, הדוחה, המפחיד ומעורר הפלצות הזה שוכנת נשמה אנושית תמה וטהורה.