עד ראייה

סמורוב, גיבורה הראשי והאומלל של הנובלה, מהגר רוסי שחי בברלין של שנות ה-30, הוכה והושפל על ידי בעלה הקנאי של המאהבת שלו. הוא אינו מסוגל לשאת את ההשפלה וגומר בדעתו לשלוח יד בנפשו. אולם גם ב"חיים שלאחר המוות" ה"אני" שלו, שלא מת עד הסוף, ממשיך לחפש את ההוכחה לעובדת קיומו בין האנשים שהכיר המקיפים אותו, שעסוקים בעיקר בחייהם וממעטים להעניק לו את תשומה הלב שהוא מחפש. שוב ושוב חווה "עד הראייה" השפלות ובזיונות, וגם אהבה נכזבת. וכל זאת בזמן שהוא בולש אחר אדם ששם משפחתו סמורוב, שאת חידת זהותו מגלה המחבר רק בסוף הנובלה. סמורוב קיים בסיפור כל עוד הוא משתקף בתודעתם של אנשים אחרים, אשר גם הם בתורם שרויים במצב מוזר כמוהו.