אנחנו

הרומן 'אנחנו' מתאר עולם עשוי זכוכית שבו האנשים הם מספרים והחלומות אסורים. בגן עדן מלאכותי זה, שהטוטליטריות שלו היא פועל יוצא של שקיפותו, החופש הוא היפוכו של האושר. המספר D-503, הוא בונה ה"אינטגרל" ספינת החלל שתמצא סוף-סוף את המשוואה האינסופית של היקום ותייצא את בשורת האושר המתמטי המושלם לעולמות אחרים. כשהוא פוגש אותה, את I-330, מופרע הסדר האחיד של עולמו, נפרמת הנוסחה המושלמת של קיומו. קרוב למאה שנה אחרי שראה אור, הרומן של זמיאטין נשאר יצירה מבריקה המשלבת מדע בדיוני, סאטירה פוליטית וכתיבה ניסיונית. לרומן, שהוחרם במשך עשרות שנים בברית המועצות, היתה השפעה מכרעת דווקא במערב: המוטיב המרכזי של הרומן - ספקנותו של הנתין הנאמן במשטר הטוטליטרי ומאבקו של היחיד בכוחות אנונימיים - התבסס כאחד המשלים הנוקבים של המאה העשרים, כשהוא מהדהד מאוחר יותר גם בשתי אנטי אוטופיות מפורסמות אחרות, "עולם חדש מופלא" של אלדוס האקסלי ו-"1984" של ג'ורג' אורוול.