פאשות, פלחים ופיראטים - צוהר לאורחות החיים בארץ-ישראל במאות השש-עשרה עד השמונה-עשרה

העובר בדרכים הלא סלולות יכול היה לראות פלחים חורשים את אדמותיהם במחרשת עץ רתומה לשור או לפרד; קוצרים במגליהם את הדגן, אוספים פקעיות כותנה ועודרים גומות סביב עצי הפרי. נוסע הקרב אל הכפר, ראה נשים מעשבות בגן הירק הסמוך לביתן, טוות חוטים מצמר או אופות לחם בטאבון. אותו נוסע גם הבחין ברוכלים המסתובבים בין הכפרים ובידם כלי אומנותם. מנגד, הפלח שהרים ראשו מעל המעדר והשקיף על שיירות עוברי האורח, צפה בהם נעים באיטיות על-גבי פרדות וחמורים כשבראש השיירה ובמאסף פרשים חמושים ברובים. תיאור זה של שגרת חיי הכפריים במהלך תקופת שלטון העות'מאנים בארץ-ישראל הוא חלק אחד ממכלול נושאים בהם עוסק הספר 'פאשות, פלחים ופיראטים'. הספר מתמקד באורחות החיים של תושבי הארץ תחת שלטונם של פאשות ומושלים מקומיים, לצד איום מתמיד של שודדים ופיראטים. בספר מקורות ראשוניים רבים ובהם תיאורי נוסעים ועולי-רגל, מסמכים מהארכיונים העות'מאניים ושאלות הלכתיות שפורסמו בספרות השאלות והתשובות.