Book

Hello, Guest

 |   Forgot Password  |   Registration

רץ למרחקים ארוכים Item exists in mail order basket Item exists in Saved list

author: ברקת, ניר

Formats: Format iconMP3  MP3
Unable to find the format you want? Click here to contact us.
Language: עברית
Genre: Autobiography,The land of Israel
Publisher: ידיעות אחרונות
Publishing year: 2019
Narrator: דנן אמנון
Length: 18:33 Hours / 384 Pages

Book summary:

ניר ברקת הוא מן האנשים שנולדו להנהיג. כשנפצע בלבנון, נלחם שלא יורידו לו פרופיל כדי שיוכל להתמנות למ"פ; אחרי ההצלחה בהייטק וההשקעה המוצלחת ב"צ’ק פוינט", הפך את הפילנתרופיה לדרך חיים; כשגילה איך מתנהלת עיריית ירושלים, החליט שהגיע הזמן לחולל שינוי, השאיר מאחוריו את עסקיו ויצא לדרך חדשה, ולא התייאש גם כשהפסיד במערכת הבחירות הראשונה. לאחר שנבחר לראשות העיר, חולל בה מהפך והפך את ירושלים מעיר שהבדיחות על אודותיה גרסו שהדבר הטוב ביותר בה הוא הכביש לתל אביב לעיר שוקקת חיים ותרבות שנהנית מצמיחה כלכלית חסרת תקדים, עיר שצעירים בוחרים להישאר בה. זו היתה מהפכה מתוכננת היטב, ואת כל זאת עשה ברקת תמורת שכר של שקל לשנה. בספר מרתק שכולו שיעור מאלף בניהול ובהנהגה, משרטט ברקת את דרך עבודתו ואת תפיסת העולם שלו, ומספר בכנות על האתגרים שאיתם התמודד בניהול עיר כה מורכבת: מהמאבק הבלתי מתפשר על חיים טובים יחד במסגרת הסטטוס קוו, דרך המלחמה מול האוצר על עתידה של העיר ועד ההתמודדות עם טרור בעיר מעורבת - כולל המקרה שבו נטרל בעצמו מחבל בכיכר צה"ל. באותה כנות מספר ברקת גם על חייו האישיים: מה קורה לאדם שמגלה יום אחד שהוא לא צריך לעבוד יותר, מה גורם לו בכל זאת לבחור להמשיך לשרת את הציבור.


 
 
 
 
 

List with 0 items

     

Maybe you will also be interested in …

המסע הישראלי שלי

שאהרם מופזז-קאר לא חלם להיות רמטכ"ל. הוא נולד בטהרן, חווה עם בני משפחתו את קשיי הקליטה בארץ, בעיר אילת, ונשלח הרחק מהבית ומכל מה שהכיר לבית הספר החקלאי בנהלל, כדי לקבל את החינוך הטוב ביותר. שאול מופז לא חלם להיות רמטכ"ל גם כשהתחיל את השירות הצבאי כמתייק תיקים בשלישות והמשיך משם לצנחנים, ודאי לא לאחר שנדחה כמה פעמים עד שהגיע לבה"ד 1 – המקו...

more information

תחת עץ הצפצפה - הסיפרים הקטנים שהצמיחו ילדה אופטימית

בשנות החמישים בקריית חיים, כשכולם רכבו על אופניים והדלתות היו תמיד פתוחות, מחלת הפוליו הייתה נוכחת, אבל מעולם לא הפכה למרכז הסיפור של נורית . בין המספרה לקן של תנועת הנוער, מול גננות קשוחות ומורי נהיגה מאצ'ואיסטים, בטיולים מאתגרים ועל הבמה, נורית לא ויתרה על אף חוויה. עם מוגבלות בהליכה וראייה חיובית היא מצאה את הדרך שלה. "תחת עץ הצפצפה" ה...

more information

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

השנה 1982. קו החוף הלבנוני, פאתי דאמור. השיירה נתקלת במארב, הנגמ”ש נפגע, המ”פ ואני רצים לחלץ את החברה ואז פיצוץ. חזרתי מלבנון על שתי רגליי. לכאורה בריא ושלם. במשך עשרות שנים עבדתי, הקמתי עסקים, אהבתי, גידלתי ילדים ובניתי חיים שלמים על יסודות של דריכות, הימנעות ושתיקה. הכעס המתפרץ, הבדידות המשתקת, הקריסות, חשבתי שזה אני. שזה מה שאני. רק מא...

more information

אני הילדה מאושוויץ

טולה גרוסמן — לימים טובה פרידמן — היתה בת שנה ושבוע כאשר גרמניה הנאצית פלשה למולדתה פולין. בגיל ארבע שולחה טולה עם הוריה למחנה עבודה, ובגיל חמש היא נמנתה עם קבוצה קטנה מאוד של ילדים יהודים שהגיעו לאושוויץ ולא שולחו מיד אל תאי הגז. כשלושה חודשים לאחר מכן קרה לה ולחבריה לצריף־הילדים מה שלא קרה כמעט באושוויץ: היא וחבריה נלקחו לתאי הגזים, ושם...

more information