של עכברים ואנשים - נובלה

לני הוא בחור ענק רפה-שכל, משולל מודעות וזיכרון, ובעל כוח פיזי בלתי-נשלט, שהוא כלל אינו ער לקיומו. חברו ג'ורג', הגורר אותו עמו מנעוריהם, כמין הרגל או משימה ומעמסה שהורסות את חייו, הוא היפוכו הגמור של לני: איש קטן וזריז, שקול ובעל לשון ומחשבה. במציאות הקודרת של הדיפרסיה האמריקנית (המשבר הכלכלי הגדול של שנות ה-30 למאה הקודמת) נודדים השניים כפועלים שכירים מחווה לחווה בקליפורניה. הם מאבדים מקומות עבודה בזה אחר זה בגלל "הדברים הרעים" שלני עושה בלי-דעת, בתום ילדי מכמיר-לב. ללני ולג'ורג' יש זה את זה, ויחד הם מטפחים חלום על חווה צנועה משלהם, אשר בה יחיו רק למען עצמם באחוות גברים. הקשר המשונה בין השניים מספק לג'ורג' אמתלה והזדמנות לשגות בחלומם ולהיות מהופנט מן התמונה שהוא-עצמו מצייר, כאילו טבעו של החלום הגדול נעוץ בהיותו פלא ילדותי לא-מציאותי, שרק האמפתיה ליצור כמו לני מאפשרת את ההיקסמות ממנו. שלושה ימים נמשך ההווה הנמרץ של עלילת הנובלה בחווה החדשה שהשניים מגיעים אליה. ובמפתיע, אולי נפתחת לראשונה אפשרות מעשית למימוש החלום. ב-1991 יצא לאור 'על עכברים ואנשים' בתרגומם של אהוד מנור ודן בן אמוץ בהוצאת המרכז הישראלי לדרמה ליד בית צבי.