הלבד הגדול

שום דבר לא הכין את לני אולברייט ליופי הפראי של אלסקה שנגלה לעיניה. אבל לני עדיין לא מבינה מהי משמעותם של חיים בחבל הארץ הבתולי שהגיעה אליו. כל מה שהיא יודעת זה שאבא שלה שוב נתקף בשדים שרדפו אותו מאז שחזר מהשבי בווייטנאם, שוב חיפש התחלה חדשה, ולני בת השלוש–עשרה מקווה שהפעם הם יצליחו להישאר בבית אחד יותר מכמה חודשים, וימצאו קצת שלווה. שעות האור הזהובות של קיץ 1974 צובעות הכול באופטימיות. יחד עם אביה ואמה לני מתחילה להסתגל לחיים בחווה המבודדת, למטלות החקלאות והדיג ולקהילה הקטנה של אנשים חזקים ויוצאי דופן. נדיבותם של בני המקום עוטפת את המשפחה הקטנה ומסייעת ללני והוריה ללמוד את אורח החיים שנקלעו אליו. אבל הקיץ מפנה את מקומו לחורף אכזרי, החושף שוב ביתר שאת את תהומות נפשו המצולקת של אביה. הסכנות האורבות מחוץ לבית החווה מחווירות לעומת האלימות המתפרצת מבפנים, ולני נאלצת להתמודד עם האש המכלה של האהבה ההרסנית בין הוריה. וכשהיא מוצאת אהבה בעצמה, היא מבינה שייתכן שתיאלץ לשלם עליה את המחיר הכבד ביותר.