שובי נפשי

שני גורלות, שני סיפורי חיים של שתי נשים, נפרשים זה לצד זה בספרה של יהודית רותם. יולי, עובדת זרה מאוקראינה, נמלטת מחיי עוני ומחסור ומהתעמרותו של אבי בניה, ומגיעה לתל אביב עם בנה הקטן. האישה הצעירה רוקמת מערכת יחסים מהוססת ועדינה עם מבקש מקלט אריתראי, שסיפורו נגול אף הוא על רקע מציאות חייו הבלתי אפשרית. שלי, המבוגרת מאוד מיולי, נטשה את חייה הקודמים כדי לזכות בחירות ובחיי אהבה ויצירה, ובעודה מתעמתת עם זיכרונות עברה ועם געגועיה לאישה המת, היא נסחפת ללועה של אהבה מאוחרת, מטלטלת וסוערת, המאיימת על אושיות עולמה. לכאורה אין קשר בין שני הסיפורים המתקיימים בעולמות רחוקים זה מזה ובין השתיים השונות כל כך זו מזו. אך על אף השוני, חוט סמוי מחבר ביניהן, ולא רק בשל ברי, גבר דתי, רב־צדדי ופתייני, הנכנס לחייהן ויוצא מהם כדמות כימרית, חידתית, שקסמה מתעתע.