אין מידה לאדם

הדחף "למדוד" בני אדם, לסווגם ולדרגם הוא מן הדחפים העזים המקננים בנו. כך היה מאז ומתמיד, וגם בימינו אלה, ימי מלוך המספרים. המדע הוא מעשה חברתי, בדומה לכל פעילות אנושית אחרת. המספרים שיוצר המדע משקפים את התרבות שמסביבו וגם את המשפטים הקדומים הלא מודעים של המדענים עצמם. ה"מדע" העליון של המדידה האנושית במאה ה-19 היה הקרנומטריה – מדידת גולגלות. ממדי ראשך הם שקבעו את ערכך. הקרנומטריה קרסה תחתיה מפני שהמדידות לא עלו בקנה אחד עם הציפיות – התברר למשל, שנפח הגולגולת של מקצת בני הגזע השחור גדול מאוד. אז כבר המתינו מעבר לדלת המבחנים של מנת המשכל שתפסו את האינטיליגציה שישות הניתנת לכימות במספר אחד ויחיד לכל פרט, היא מנת המשכל (iq) . דרך זו של מדידת אינטיליגנציה נתנה אותותיה בכולנו. מדובר בתורת גבולות המבשרת כי מקור ההבדלים בין בני האדם מצוי במורשת גנטית, כי הביולוגיה חורצת גורלות. הספר המבריק והחשוב הזה מגולל את קורותיה של תורה זו, שב ומנתח את הנתונים המצויים ביסודה וחושף בכך את המום הפטאלי שלה.