מלחמה ושלום

החברה הרוסית בראשית המאה התשע-עשרה ומלחמת נפוליאון. ברומן רחב היריעה, שטולסטוי לא ראה בו רומן בעת כתיבתו, משולבים בו תיאור היסטורי של מלחמות נפוליאון, עלילות חייהם של דמויות דמיוניות, ומסות העוסקות בפילוסופיה של ההיסטוריה. במסות מבטא טולסטוי את תפישתו כי לא המצביא הדגול, התכנון והפעולה המכוונת הם שמעצבים את פני ההיסטוריה אלא יד אקראית ולא מכוונת, שהיא תוצר אינספור הפעולות הקטנות והיומיומיות של החיילים והאזרחים. רעיון זה מנחה את טולסטוי גם בהצגת האירועים ההיסטוריים והדמיוניים שבספר, כשהאפילוג בסופו מתנער לחלוטין מכל הירואיות או נוסטלגיה והופך שיר הלל ליומיומי ולפרוזאי.‏