זכרונות אחרי מותי - סיפורו של יוסף (טומי) לפיד

כוחו המהפנט של ספר זה נעוץ בראש ובראשונה במעשה הכתיבה שלו. אחרי מותו של טומי לפיד, נכנס יאיר לפיד לעורו ולנפשו - ולסודות המשפחה - של אביו וכתב אוטוביוגרפיה מפעימה בגוף ראשון. קולו של האב המת הופך לקולו של הבן החי, ושניהם יוצאים למסע המתחיל בגטו בודפשט ומסתיים על הכורסה הקרובה ביותר לראש הממשלה הישראלי. זיכרונות אחרי מותי מעיד על הבן לא פחות משהוא מספר על האב - והוא מספר הכול. תחילתו של הספר בתקופת מלחמת העולם השנייה בה היה ילד שרצחו את אביו, שחי חיי פחד מתמיד ועד עלייתו לארץ, והיבחרו לתפקיד שר בממשלת ישראל. הספר מתאר בהומור את חייו הדמוקרטיים בישראל, מול חיי הפחד בשעות הנוראות בעת המלחמה. הספר משולב בביקורת עצמית חדה וכמה הערות לתיקון ואף בקשת סליחה אחת או שתים, אירועים שמן הסתם התרחשו בחייו של לפיד האב, ואילו הבן יודע אותם לפרטי פרטיהם.