תזכירי לי מי את

דידי הרימה את ראשה אל עושר ושאלה: "זאת תרמית פירמידה?" הוא הביט בה מבולבל. "על מה את מדברת, מתוקה?" "אני מפחדת להצטער על זה." "את לא תצטערי." "ושיהיה לי רע." עושר משך בכתפיו. "למי טוב?" אז זהו, שלאף אחד. דידי תקועה בעבודה שהיא מרוויחה בה מעט מדי, רואי תקוע בגוף של בודי בילדר, עושר תקוע בבדידותו ורוזי הקשישה תקועה היכן שהוא, קשה להבין מה באמת קורה במוחה של אישה דמנטית. בדיוק אז פורצת לחייה של דידי הצעה שאי אפשר לסרב לה: הון עתק בעבור כתיבת ביוגרפיה, מומצאת למחצה, לאישה שאינה זוכרת כלום. כצפוי, דבר אינו צפוי מנקודה זו, ואת חייה של דידי מציפות בזו אחר זו שורה של פרשיות נסתרות מן העין, או לפחות כאלה שראוי להסתיר: רצח מהעבר, רומן משונה עם בחור חסר תועלת ושכן עם הפרעות אכילה. "תזכירי לי מי את" הוא רומן מסחרר שאינו חושש לצחוק על כל מה שאסור לצחוק עליו. אם יש בו אמת, היא אחת וצנועה ביותר: אף אחד לא יקבל אותך באמת חוץ מההורים שלך, וגם הם ישמחו אם תעשי גוונים.